בס’ד
העבודה העיקרית שלנו בחג החנוכה הוא להדליק נר, להסיר את החושך עם נר דולק. במשך שמונת ימי חנוכה יורד שפע רב בזכות המצוה שאנחנו מקיימים בעולם הזה, אפילו אם לא מגיע לנו. רואים את זה דרך הסביבון, מסובבים אותו מלמעלה והוא מסתובב למטה. שפע של ברכות יורד מלמעלה בזכות המאמץ הקטן שאנחנו עושים.
הבעל שם טוב הקדוש זצ״ל מלמד שמעט מן האור דוחה הרבה חושך. עם ישראל לא נלחמים נגד החושך אלא, כשמדליקים גפרור זה מסיר את השליליות והבהלה. בואו נקח לדוגמא עצבות, שהוא משול לחושך. במקום להילחם בעצבות מזריקים אור, שהוא בעצם שמחה למצב הנוכחי שלנו. זאת אומרת לשים מוזיקה, לטייל, לעשות מצוות שמאירות את הנשמה, לדבר עם הקב״ה, לקרוא תהילים ועוד הרבה דוגמאות.
אנו נאיר את חיינו ונסיר את החושך כשמדליקים נרות חנוכה, שהוא לכאורה ״מעשה קטן״ כי אז אנחנו פותחים את השערים ונותנים לאור לדלוק. מצות נרות חנוכה מעיד על האמונה שלנו בהקב״ה. זה סימן של תקוה ובטחון בה׳ שהבטחותיו לעם ישראל יתקיימו ב’ה בקרוב, אמן
