כתוב בתהילים – ״ואני תפילה״; תפילה היא לב קיומנו. מודעות לקב״ה מתגשמת רק על ידי התפילה. אי אפשר לעשות כלום בלי הקב״ה. נדמה לנו שהקשר השיטחי מספיק אבל כל קשר מוצלח בנוי על שיחה תמידית.
בזמן התפילה חייבים להרגיש שאנחנו עומדים מול בורא עולם ממש. כמו שכתוב בספר שמות, ״בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי”. אין צורך להתפלל בקול גבוה כי הוא נמצא קרוב עלינו. דברו אתו על כל מה שיש בלב, אפילו שזה נראה לנו קטנוני, כי אז מרגישים כמה הקב״ה שולט על כל פרט בחיינו.
כשמדברים עם הקב״ה מעומק הלב המילים מחזקים את האמונה. כל זה מתקיים כשהלב נקי מכעס או טענות נגדו. חטא אדם הראשון והגרוש מגן עדן גרם לניתוק מהקב״ה. התפילה היא התיקון להקים יחסים חדשים עם ה׳, לחזור לגן עדן וקירבה עם הקב״ה.